|
משנותייך -
רק חלק אני מכירה תחילתן
עבורי מסתורית וקצרה אני מביטה
לאחור, שימי לב, ודרך עיני
בך, מביט כל אוהב. אך שפר
מזלי להגיד ולאמר: זוהי אמא
שלי. בפוקס. זו תמר. == אבא לבטח
יודע יותר, סמריקה
היית בשבילו, בתחילה, וגם אחרים
עוד יודעים לספר, על יתמות ברומניה,
על משפחתך הגדולה. על מחנות
העולים וחיפוש הקרובים, על קיבוץ,
חתונה ולידה בין רובים... אבל אני, אם
תשאלו אותי, מתערבבות
תמונותייך בנוף ילדותי, צילומי
ילדותך, תמה ויפה, סיפורים
מרחוק, על המיטה בחיפה. ומאז, כל
הזמן, נשזרים זכרונות, לא צריך
כבר כמעט להביט בתמונות. מכירה
וזוכרת אותך מתבגרת, ואני
אחרייך, רק כמה שנים מאחרת. כי ברבות
הימים, מאם של ילדה, הפכת
שותפה, אשת סוד, ידידה. ושפר מזלי
להגיד ולאמר: זוהי אמא
שלי. בפוקס. זו תמר. == ואבא
התחיל לעשות דוקטורט, כשהיה "ילד
רע" לו בן-ציון קראת כשהיה "ילד
טוב" לשם בנצי זכה ועדן נולד,
ורבתה הברכה. בכל מסעות
המשפחה, צברת גיוון וניסיון, וחכמתך
הבסיסית הועשרה בדמיון. ונפלה
בחלקנו – שלא כמקובל – אמא
בינלאומית. אמא אינטרנציונל, חיפה – בוסטון,
גרמניה – רמת-אביב – בלי
קיצורי דרך, בלי "חפיף", הוספת
לממליגה וכופתאות הגבינה טעמים חדשים, והרחבת את
המושגים של משפחה וריגושים. קשרי
עבודה, קשרי משפחה, קשרי שכנות – קיבלו
אצלך מימדים של קירבה ונאמנות, מפה ומשם,
סביבך קהילה, עם כולם
שותפות, עם כולם קבלה. והכושר
לצחוק, לצחוק על כל דבר. שפר מזלי
להגיד ולאמר: זוהי אמא
שלי. בפוקס. זו תמר. == ואז, פתאום,
זה כבר היה ברור, את המדינה
את מנהלת, את כל הציבור. ראש
הפרלמנט, רמטכ"ל של כולם, זה לא כל
כך קל לנהל ת'עולם. באומץ לב
ומסירות עילאיים את לנו
הדיקן של אוניברסיטת החיים. כשאת
נחלשת ושברירית, כולנו יראים, מי ינהל
את אחורי הקלעים? מזיזה
צבאות, מרכיבה ממשלות, לפרט
ולכלל מציירת גבולות, בחמ"ל
בסלון מישירה מבט אל לב המגננות, ומונה
בקפדנות גם יתרונות, גם חסרונות. אך לבעיות
העולם אין פתרונות. רק חוש
הומור מציל אותך\ ובדיחות קטנות, תרופה
טבעית של אהבה מעץ תמר מומלץ למי
שלא חדע, או מי שלא זכר. ברק ושרון,
סדאם וגם בוש, לא מבינים
לא יוכלו לחוש, את כל אלה,
ושאר מעלות, להם זכינו,
בעלך, בנים וכלות, נכדים, משפחה,
חברים. ואני, בין
כל האחרים, שפר מזלי
להגיד ולאמר: זוהי אמא
שלי. בפוקס. זו תמר. באחד
החדרים בלב, בתא עם מעלית, את תמיד
נמצאת מאז ומתמיד. אך לאירוע
מכובד, לטכס השבעים, נוכל רק
לאחל בכל האמצעים, שבעים
פרקים כה עשירים, עד מאה
ועשרים. |
Tamar (Rappaport) Fuchs 70th birthday
|
|
|
25.2.2001 Ramat Aviv, Israel Written by Neora, eldest daughter Thanks to Reviva for the good rhymes |
